הורים יקרים.
מה אתם חושבים על זה:
בני אדם הם כמו נהר זורם וחי.
לצערנו, במשך החיים,
אנו אוספים לתוכנו אבנים וסלעים,
שיותר ויותר חוסמים את זרימת המים.
(בדידות, דחיה חברתית, כשלונות, החמצות, טעויות..)
הזרימה הופכת לזרזיף, שבקושי קמים איתו בבוקר.
והחיים של בני האדם נכבים.
אז איך פותרים את זה?
התגובה הראשונה שלנו ,
היא להסיר את האבנים החוצה.
לטפל, לנקות, להסיר…
וזה, אם נודה על האמת, קשה ממש.
והנה דרך נוספת להוציא את האבנים.
להוסיף מים !
מה יקרה, אם פתאום יגיעו מליוני קוב מים,
מערוץ מים חדש בתוכנו?
חוויות. הצלחות. יצירתיות. הגשמה ומימוש. שינוי אווירה. חברויות חדשות…
כשמוסיפים מים, יש תנועה, יש זרימה
יש חיים.
ואז..
מנסיון רב,
הרבה יותר קל לשחרר את האבנים…
והנה בא הבום הנפלא ביותר.
בואו נדבר על הילדים שלנו.
כי הקשר שלנו איתם- גם הוא כמו נהר.
גם מולם – יש לנו אבנים קשוחות בלב.
וגם איתם, לפני הסרת האבנים ביננו..
כדאי להוסיף מים!
לשנות אווירה. להנות יחד. לצחוק. לטייל. לצפות בסרט…
