יושבים בשבת על הספה
הקטנה יושבת לידי
ואומרת במשך כמה דקות את המילה
כלב
דמיינו מה הולך לי בראש
כשלידי טרקטור עובד עם מנוע מעושן
שאומר רק מילה אחת
כלב
והנה הבנתם מה קורה לי
לא !
אני לא הולך לומר לכם
בואו נלמד ממנה התמדה
זה נחמד פלוס,
אני מתכוון למשהו אחר
יותר נוגע, פלוס פלוס..
כי ברגע אחד שנמאס לי מזה
אמרתי לה
'כלב? ראית כלב?'
והיא אמרה
'ראיתי כלב'
ושקט שרר על פני תהום
ברגע אחד
שאני חזרתי על המילים שלה
הראתי לה שהבנתי מה היא מתכוונת
בבת אחת.. הכל השתחרר
שיקוף. הבנה. הזדהות.
זה לא מה שכולנו רוצים בחיים?
שמישהו יראה אותנו
שמישהו יבין באמת אותנו?
וגם ילדינו רוצים זאת
וזה מרגש כלכך
שהם רוצים זאת מאיתנו
ואנו ברגע אחד יכולים לתת להם תחושה של 'נראות'
פשוט לחזור על המילים שלהם
לשקף. להראות שהבנו
להזדהות עם הרגש שיש שם
וזהו.
למעמיקים מביניכם- אני רוצה להוסיף
משו פצצתי לפנים:
כשמגיע אלינו מידע לראש,
אנחנו לא תמיד מצליחים לעבד אותו
הוא נמצא במוח הקולט שלנו
ללא עיבוד
והוא יושב עלינו,
הרבה פעמים על הלב,
וכמו בחדר המתנה הוא ממתין לעבור עיבוד,
להיכנס לאחד מתאי הכספת במח
העיבוד, ההבנה, ההקשבה
שאנו מקבלים ביומיום כמבוגרים,
'אתה שומע מה קרה לי…'
'את שומעת איפה היתי היום?'
'אני, מה היה…'
כל אלו מאפשרים לנו להעביר את המידע במוחנו
משלב הקלט, לשלב העיבוד.
(תחשבו מה קורה אצל פסיכולוגים ואנשי טיפול ואימון)
זו מתנה אדירה לקבל
וכמובן להעניק
במיוחד ליקרים לנו
